החלטה בתיק עת"א 58292-01-13

העותר שפוט לתקופה של 31 שנים וארבע חודשים, בגין ביצוע עבירות הריגה, שוד ועוד.

העותר מלין לעניין הגדרתו כאסיר סג"ב, העברתו לאגף רגיל, התייחדות וביקורים פתוחים של אשתו (הנוכחית) ובתו בת ה- 9 (מנישואיו הקודמים).

טיעוני העותר נפרשו באריכות בפניי בכתב העתירה שהגיש ובאריכות לא פחותה על ידי שני באי כוחו במהלך הדיון ואשתדל אנוכי להביא את הרלוונטיים שבין הטיעונים הנ"ל.

מדובר בעותר אשר נדון תחילה למאסר בגין חלק מן העבירות הנ"ל, זכה לחופשות רבות אשר מאחת מהן, אליה יצא בשנת 2004, לא שב. מאוחר יותר, בחודש  נובמבר אותה שנה נתפס.

לטענת העותר הוא לא שב מאותה חופשה בשל כך שהמשיבים נטרלו החלטה של ועדת השחרורים לשחרורו על תנאי ובמהלך אותה תקופה אף סובך על ידם כאשר נשלח על ידי מי מהם לאתר עד אחר.

עוד נטען כי אם בתו מנישואיו הקודמים וסבתה של בתו הנ"ל, נרצחו ביריות כדי לפגוע בו.

עוד טענו והציגו ב"כ העותר בפניי, החלטות של בית המשפט המחוזי בנצרת, אשר בהן הובעה ביקורת חריפה כנגד שב"ס במסגרת עתירות הנוגעות להפרדתו או הוצאתו מהפרדה של העותר (ראה עת"א 30287/08/10).

נטען בפניי כי הגדרתו של העותר כסג"ב אינה סבירה, שכן, אי חזרתו מחופשה אירעה בשנת 2004, מאז חלף זמן רב ולא נצטבר שום חומר מודיעיני נוסף אודות כוונות בריחה.

עוד נטען כי הבריחה הייתה בעת חופשה ואין הצדקה להגדירו כסג"ב כשהוא נמצא בכלא ולא בחופשה. עוד נטען כי העותר ריצה כבר יותר משני שליש מתקופת מאסרו הכוללת וגם מטעם זה רצונו להימלט מן הדין וממאסרו, מופחת ממילא.

אשר למפגשיו עם בתו, נטען כי אמה כאמור נרצחה, היא מטופלת על ידי משפחת אביה ונמנעים ממנה ביקורים פתוחים ומגע עם אביה, הנחוץ לה עד מאוד, שכן, מדובר בקטינה בת 9 אשר פעמים רבות ביקוריה אצל אביה נקטעים עוד לפני שהתקיימו, בהתרעה קצרה וגם במפגש עצמו אינה יכולה לבוא במגע עמו והיא מעוניינת בכך מאוד.

בעניין זה הוצג לעיוני מכתב מהאגף לשירותים חברתיים בעיריית נצרת ובו הובאה המלצה לקיום מפגשים פתוחים שיעזרו לחזק את הקשר בין העותר לבתו.

בעתירה המקורית נטען גם למניעת התייחדויות העותר, אולם בינתיים לאחר שנדחה הדיון בעתירה, הודיעו המשיבים כי אושרו לעותר שתי התייחדויות ואלה קוימו ולכאורה נתייתרה העתירה  בעניין זה. ברם, בכתב תשובה משלים שהוגש מאוחר יותר, עידכנו המשיבים כי מיד לאחר התייחדות שקוימה בחודש 05/2013, הושם במעקב סמים ופלט חומר החשוד כסם. בגין אירוע זה, הופסקו התייחדויותיו ואף נפתח לו תיק פ.א. משטרתי.

עוד נטען שיש להעביר את העותר לאגף רגיל וזאת על מנת שיוכל להתחיל בהליך שיקומי שיכין אותו לשחרורו מבית הכלא.

המשיבים ביקשו לדחות את העתירה.

אשר להתייחדויות וכפי שפורט לעיל, נטען כי אלה אושרו אך הופסקו בעקבות תפיסת הסמים.

אשר להעברה לאגף רגיל, נטען כי העותר הועבר תחילה לאגף אסירי עבודה בבית סוהר הדרים ושהה שם עד חודש 03/2012, אולם הוכנס להפרדה ובאותו מועד, לאחר שנתפסו  עלגופו חמישה זרגי סמים ושהה בהפרדה עד חודש 07/2012.

בעניין זה טענו המשיבים כי החלטות בית המשפט הנוגעות להוצאתו של העותר מהפרדה, שהובאו על ידי העותר, אינן רלוונטיות להשמתו בהפרדה דנן, עקב תפיסת זרגי הסמים על גופו.

יותר מכך, טענו כי כיום לא שוהה העותר בהפרדה אלא באגף שמור שבו קיימים נוהלים וסדר יום המותאם לאותו אגף.

נטען בעניין זה כי העותר שוהה עם אסיר נוסף בתא ויוצא לטיולים עם אסירים נוספים ועל אף שמדובר באגף שמור, אין מדובר בשהייה בהפרדה.